זבחים עד – שיעור דף יומי

Download

סיכום הגמרא, זבחים עד

(עד. שורה 4 – עד: שליש תחתון)

תזכורות

A. מהתורה – בטל ברוב. מדרבנן – חשוב לא בטל, וגם נחשב קבוע (ולכן גם אין כל דפריש).

בדיעבד – עקרונית אפשר להתיר, אלא שבקרבנות יש דין "דיחוי".

(וראינו משנה בדף עז. לגבי עירוב של ראשי עולה בעלת מום עם ראשים כשרים – אם אחד עלה, לר"א – תולין שזה האסור, ואפשר להעלות השאר, חכמים – א"א להעלות השאר).

B. נראה שלושה נושאים:
1. תולין. 2. ביטול חשיבות. 3. חשוב בתערובת של ספ"ס.

א. עוד על ההיתר של "תולין"

A. (עמוד א) רב נחמן-רב – תולין (לגבי טבעת ע"ז שהתערבה בטבעות מותרות (שמהתורה בטלה אך מרבנן לא – כי היא דבר חשוב), ואחת נפלה לים, תולין והשאר מותרות).

קשה ממשנתנו – שם לא תולין (כי אם תולין, אחרי שבהמה אחת מתה, אפשר לתלות שהיא האסורה ולהתיר את כל השאר (ראשונים – כשלא הורגים ישירות אלא מתות מעצמם בכיפה)).

תשובה – זו מחלוקת תנאים: משנתנו – לא תולין, ר"א (משנה עז.) – כן תולין.

(והגבלה נוספת – ר"א התיר רק שניים שניים (שבזה מוסיף ספק נוסף – כי בכל זוג ודאי יש אחד מותר), ולזה גם ר"נ התכוון).

B. (תחילת עמוד ב) ר"ל – תולין – חבית יין (=חשוב לפי כולם (עב:)) – שהתערבה ב100, ונפלה אחת לים, תולין שהיא האסורה והשאר מותרות.
1. למה צריך גם את ר"נ וגם את ר"ל?
אולי ר"נ – דווקא בע"ז שאין לה מתירין, אך בתרומה – שימכור לכהן.
אולי ר"ל – דווקא בחבית שכולם יודעים שנפלה ויבינו למה התרנו, אך אולי בטבעת נחמיר.

2. האם באמת ר"ל התיר דווקא חבית (שרואים שנפלה)?
רבה – דווקא חבית (אך לא תאנה), רב יוסף – אפילו תאנה (אנשים יבינו שנפלה תאנה, כמו שמבינים שתאנה אחת אסרה את התערובת).

ב. רב – טבעת של ע"ז (="חשוב")
A. שהתערבה ב-100, והתחלקו לשתי קבוצות – 60 ו-40. שתי הבנות במקרה ובדין:

1. טבעת שפרשה מה-40 והתערבה בערימה נוספת -מותרת, מה-60 אסורה.
דחייה – אם ההיתר מצד "כל דפריש" – אז גם ב-60 – הרי פרשה מה-60 וצריך שיהיה מותר.
אלא – כאן אין היתר "כל דפריש" (למה? נניח שהיא נפלה משם לעינינו, ובזה לא אומרים כל דפריש כשהיה "קבוע" (על פי שיטת תוס')).

2. כל הארבעים התערבו בטבעות נוספות –
רב – מותרות (לא בגלל כל דפריש, אלא ספק ספיקא: 1. שמא האיסור ב-60. 2. כל טבעת בערימה השנייה מסופקת). ודבר חשוב בטל בספק ספיקא.
שמואל – אסורות (בע"ז – גם ספק ספיקא אסור).

B. דיון על ספק ספיקא בע"ז
מיתיבי (קשה לשמואל) – ספק ע"ז – אסורה, אך ספק ספיקא – מותרת! – כיצד – כוס ע"ז שנפל לכוסות – אסורים (כוס=חשוב), יצא משם כוס לערימה חדשה  (ומשם לעוד ערימה, לרוה"ר לא הכרחי) – מותרים כי זה ספ"ס.

תשובה – זו מחלוקת תנאים, ושמואל סובר כר"י:

כר"י – דתניא – רימון באדן (=חשוב לפי כולם (עב:)) – נפל לרוב , ומשם אחד לרוב אחר –
ר"י – הרוב השני אסור (ספיק ספיקא אסור), ר"ש – הרוב השני מותר.

ר"י – מחמיר ברימון, ודאי יחמיר בע"ז.
ר"ש – מקל ברימון, ומקל בע"ז (כי אחרת – מי אמר את הברייתא של כוס שהתירה בספ"ס בע"ז).
(שמואל כר"י, אך חלקית (כי ר"י מחמיר בכל האיסורים)).
[אמר מר – כר"ש התיר, התיר גם כשהערימה השנייה היתה שלושה. למה לא שניים? 1. אכן גם שניים (שלושה = שניים והוא). 2. כר"א – (רש"י פירוש 1 – בסוגיא א, שגם כשמקלים, צריך למכור בזוגות. פירוש 2 – הכוונה לתנא נוסף ששמואל יכול לסבור כמותו].

ג. ביטול חשיבות החבית הסתומה של תרומה שנפלה בין 100 חביות:

a. האם יכול לפתוח אחת החביות ולבטל חשיבותה?
ר"א – כן (אך כדי שלא יגזול התרומה, יתן 1 מ101 לכהן (="כדי דימועה"),
ר"נ – רק אם נפתחה מעצמה (רא"ש – "אין מבטלים איסור לכתחילה").
b. ר' אושיעא – נפתחו רוב החביות מעצמן – שותה רק מהן, ולא אומרים שהאיסור ברוב ובטל גם מהסתומות.
c. (אגב, מחלוקת תנאים דומה בגיטין (נד:) – אם נפתחו – ר"י – אסורות, רי"ס ור"ש – בשוגג מותר במזיד אסורות).