סיכום הגמרא, הדף היומי זבחים עז
(עז. במשנה – עז: במשנה השנייה)
א. מבוא – תערובת של בשר חטאת עם בשר עולה, האם ניתן להקטיר הכל?
למה לא – "כל שממנו לאישים". למה כן – "האיסור דווקא כשמקריב "לריח ניחוח", אך לא לעצים.
ב. שתי הגרסאות של המחלוקת:
A. המשנה – האם במקרה של בשר חטאת ועולה, מותר להעלות את בשר החטאת כעצים – רבנן – לא, ר"א – כן.
מקור המחלוקת –
האיסור של "כל שממנו" מ"…לא תקטירו ממנו אישה לה'". ופסוק אח"כ – "…ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח" – זה מלמד שדבש מותר אם אינו לריח ניחוח (לשם הקטרה), והמחלוקת אם היתר זה מתייחס גם לאיסור "כל שממנו" (לר"א – כן, לרבנן – לא – כי כתוב "אותם").
B. ברייתא – לפי כולם יש את ההיתר לשם עצים בפסול של "כל שממנו" (-רמה א).
אך בפסולים אחרים:
ברובע ונרבע (-רמה ג)- לפי כולם אין היתר. המחלוקת בתערובת עם פסול בעלת מום (-רמה ב) – לר"א- מקטיר ולרבנן לא.
בשלב הראשון – מבינים שר"א מתיר במום (רמה ב) בגלל ההיתר של עצים.
אך קשה – למה ר"א לא מתיר גם ברמה ג?
בשלב השני – ר"א מתיר רק ברמה א מסברת העצים, וברמה ב מתיר מסיבה אחרת [1. כי כבר עלה על המזבח (וכר"ע. אך נדחה – למה צריך תערובת בשביל להתיר?). 2. לימוד שבעל מום מותר בתערובת – "מום בם" (ורבנן – מכאן שבהמה לא נדחית כשהמום עבר, ור"א – זה מ"בהם")].
ומה שאמר בגלל העצים – שאל על רבנן למה לא מתירים גם ברמה ב לשם עצים. והתשובה – כי רמה ב (וכש"כ ג) – הקרבן מאוס.
לסיכום –
לפי כולם היתר העצים רק ברמה א (כי רמה ב-ג מאוסים). ברמה ב ר"א מתיר בגלל התערובת ורבנן חולקים.
ג. המשנה הבאה – האם יש היתר "תולין"?
בהנחה שברמה ב' (בע"מ) אסור להעלות (כדעת המשנה הקודמת). אם בדיעבד העלה אחד –
לר"א – יעלה את השאר (-"תולין") ולרבנן לא.
ר' אלעזר מגביל את תולין – דווקא בזוגות.
