(צ: במשנה – צא. במשנה למטה)
חלק א – משנה
משנה – המשך דיני קדימה בקרבנות
A. יוצא דופן לקדימה – אשם מצורע>חטאת, כי בא לגמור את טהרתו (מכשירו לקדשים וביאת מקדש).
(בדרך אגב – אשם מצורע ונזיר יוצאי דופן גם ב: בני שנה, לא שני שקלים).
B. דיני הקדימה – גם לגבי אכילת הבשר.
C. קרבן מאתמול – קרבן מהיום
תוס' – לגבי האכילה
1. שלמים מאתמול>שלמים מהיום (שלא נפספס).
2. שלמים מאתמול – חטאת של היום:
ר"מ – שלמים קודמים (הטעם הנ"ל>מקודש). חכמים – חטאת קודמת (מקודש גובר).
רש"י – לגבי ההקרבה
1. שלמים שהובאו אתמול (ולא נשחטו)>שלמים שהובאו היום – לעניין שחיטה (ואפילו שהראשונים הובאו בלילה, כשממילא א"א לשחוט).
2. שלמים שהובאו אתמול ולא נשחטו, (או – הובאו היום ונשחטו) > חטאת קודמת לפי כולם.
אבל – שלמים שהובאו אתמול + נשחטו כבר – מחלוקת אם זריקת דמם קודמת לשחיטת החטאת:
ר"מ – שלמים קודמים (לא לזלזל כל כך), חכמי ם – חטאת (קדשי קדשים).
D. צורת האכילה – איך שרוצים (צורת הבישול, תבליני חולין ותרומה).
גמרא
שאלות שמנסים לפושטן ממשנתנו:
א. מה קודם – תדיר או מקודש?
1. ראיות שתדיר קודם –
a. מהמשנה הראשונה – תמידין>מוספי שבת, מוספי שבת>ר"ח, מוספי ר"ח>מוספי רה"ש – תדיר קודם למקודש.
דחייה – שניהם מקודשים באותה מידה (שבת, ר"ח, רה"ש – משפיע לא רק על המוסף שלו אלא על כל קרבנות היום).
b. קידוש לב"ה – ברכת היין בקידוש (תדירה)>ברכת היום (קדושה), מנחה>מוסף שבת (הלכה לרי"ח).
כולם קדושים באותה רמה (דחייה דומה – קדושת השבת חלה גם בברכת היין ובמנחה).
2. ראיות שהקדוש קודם
ממשנתו – שלמים של אתמול>חטאת של היום (לפי ר"מ), משמע – חטאת של היום>שלמים של היום לפי כולם, – אפילו שהשלמים תדירים.(היה אפשר להקשות גם מהמשנה בדף פט.)
דחיית רבא – השלמים לא תדירים, אלא רק מצוים יותר (כי אין חיוב).
[מקשה רב הונא בר יהודה – מצוי=תדיר: בברייתא – מילה תדירה מפסח. והרי היא רק מצויה.
תשובה – 1. הכווונה שתדירה במצוות (רש"י – 13 בריתות). 2. כיוון שהיא הרבה יותר מצויה – זה כבר "תדיר"].
האיבעיא לא נפשטה.
(א אמצע)
ב. מה גובר – דיני הקדימה או "אין מעבירין על המצוות"?
המקרה – שחט את הפחות תדיר, האם יזזוק או שיעיבר על המצוות, וישחט את היותר תדיר?
ראיות שהקדימה>"אין מעבירין"
(ודחיות ל1-3 – כאן ממילא על אחד מהם נצטרך חהעביר, אז דיני הקדימה חלים).
1. ממשנתנו –
ר"מ – שלמים של אתמול שנשחטו > שחיטת חטאת של היום, נדייק – שלמים של היום שנחטו – נפסיק ונעשה את החטאת (וכש"כ לרבנן – שגם בשל אתמול נפסיק).
דחייה – כוונת המשנה שגם החטאת כבר שחוטה, ואז – מאתמול גובר לפי ר"מ, אך מהיום – כיון ממילא באחד מהם נצטרך להעביר, אז הקדוש גובר.
2-3. מקידוש ומנחה –
כאמור – לב"ה – יין (תדיר) > יום (לא תדיר), אפילו שהיום התחיל לפני שהביאו את היין,
מנחה>מוסף, אפילו שזמן המוסף מהבוקר,
אז יוצא שמעבירים על היום/מוסף.
דחייה – כיון שכבר הביאו את היין/הגיע זמן מנחה – אז ממילא על אחד מהם צריך להעביר.
4. תמיד>פסח – (משנה פסחים סא) – אפילו שכבר שחט הפסח – יחכו עם הדם וישחטו קודם את התמיד (מעבירין על פסח).
דחייה – מדובר שכבר שחטו התמיד (וכך גם מדויק במשנה שם), אך עוד לא זרקו, ויוצא שממילא על אחד יעבירו.
גם איבעא זו לא נפשטה.
ג. היתר צורת האכילה – "לך נתתים למשחה" – לגדולה, כדרך המלכים.
חלק ב – משנה
