זבחים נד – שיעור דף יומי

Download

 להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת זבחים לחץ כאן

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

.

(נד. 8+ עד –נד: במשנה)

חלק א – שלא היה יסוד בדרום מזרח המזבח

כלומר:

רב – כפשוטו – ממש היה חסר שם בבניין היסוד.

לוי – היה יסוד, אך לא היה קדוש בקדושת מזבח.

מקורות וראיות:

A. הפסוק שהזכרנו לעיל:

"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (דברים לג, יב)

רב – באחסנתיה יתבניה מדבחא

לוי – באחסנתיה יתבניה מקדשא

B. קשה ללוי:

משנה (מידות ג, א) – היסוד… אוכל בדרום אמאה אחת ובמזרח אמה אחת" – משמע שבנוי רק אמה וזהו.

תשובה: בנוי הכל, אך הקדושה אוכלת רק אמה.

C. קושיות לרב:

1.      אותה משנה במידות (א, ג) – המזבח 32 על 32 אמה. משמע שהיה ריבוע שלם.

תשובה: למסתכל מצפון או מערב היה 32 אמה.

2.      משנה (מדות ה, ב) – אורך המזבח והכבש היה 62 אמה.

והגמרא (סב:) הקשתה – הרי הכבש 32 אמה, וגודל המזבח 32 אמה, לאיפה נעלמו 2 אמות? ותירצו שהכבש מחובר ישירות לגג המזבח, ועובר מעל ("פורח") האמה של היסוד והאמה של הסובב.

משמע שיש יסוד גם בדרום.

תשובה: פורח מעל המקום שראוי היה להיות בו יסוד.

3.      ברייתא על בניית המזבח – בונים תבנית מעץ של כל שכבה, ויוצקים לתוכה אבני נחל חלקות, סיד, קוניא (עופרת מותכת) וזפת.

משמע שכל שכבה, גם היסוד – הייתה מלאה (ולא ייתכן שיצקו ואחר כך שברו, כי צריך אבנים שלמות).

תשובה: עשו תבנית בתוך התבנית של האזור המזרחי והדרומי, ואחרי הייבוש הסירו את אותן תבניות פנימיות.

והראיה שכך עשו גם כדי לבנות את השיטין (התעלות שיורדות למטה ביסוד הדרומי בשביל שיירי הדם (תוספות)[1].

(נד: 7+)

חלק – מדרש: מיקום בית המקדש

למדנו אתמול שהמקדש היה בגבול יהודה ובנימין. הגמרא מביאה דרשה של רבא כיצד מיקום זה נתגלה.

A.      "וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה… וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת" (שמ"א יט, יח) – שישבו ברמה, ועסקו במיקומו של נויו של עולם (המקדש).

B.      "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט… וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים יז, ח) – מכאן שמקום המקדש הוא בהר הכי גבוה.

ואיפה ההר הכי גבוה?

בתיאור הגבול הצפוני של שבט יהודה (יהושע טו) יש רק עליות מים המלח לכיוון מערב ("ועלה הגבול"), עד פסוק י שם הגבול יורד לבית שמש.

מכאן שמקום המקדש הוא בשיא של אותו רכס.

אז למה לא בהר הכי גבוה – עין עיטם?

1.      "ובין כתפיו שכן" – הוא שוכן בין הרים הגבוהים ממנו מעט.

2.      היה צריך מקום שבו ניתן לבנות את הסנהדרין בשטח של יהודה ואת המקדש בשטח של בנימין ושיהיו צמודים זה לזה, ובהר עיטם זה לא היה אפשרי (אולי שם זה לא ממש על הגבול, ואולי טופוגרפית לא היתה אפשרות לשטח גדול מספיק).

C.      ועל זה נתקנא דואג האדומי והלשין לדוד על אחימלך הכהן שעזר לדוד ולכן הרג (במצוות שאול) את כל אנשי נוב – "כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי" (תהלים סט, י).

D.     ועל זה אמר דוד (תהלים קלב):

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ:

(ב) אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב:

(ג) אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי:

(ד) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:

(ה) עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:

(ו) הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר:

אפרתה – למדנו מיהושע שהוא משבט אפרים,

שדי יער – בשבט בנימין שנמשל לחיית יער (זאב).

[1] ולכאורה הגמרא יכלה להזכיר גם את התעלות שעשו בקרן הדרום מערבית בשביל ניסוך היין והמים.